איזה לומד אני?

מעובד לפי מערך שיעור תלמידאות, לומדים ללמוד: סגנונות למידה / דפנה קליין ואורית ברג, שפ"י

כתבה

על פי ד"ר גדי ביאליק (2017) הלמידה מתרחשת בהקשר שבו נבנית משמעות עבור הלומד, משמעות שנובעת מהקשר שבין מבוגר וילד ודרך התוכן לימודי.  התגבשות המשמעות עבור הלומד יכולה להתקיים באחד ויותר מחמשת המרחבים המאפיינים את הלמידה:

1. מרחב קוגניטיבי – משמעות שמתגבשת דרך הקוגניציה ועוסקת בעיקר בפתרון בעיות. הבעיה אמורה להיות רלוונטית עבור הילד מבלי שיהיה לו עבורה בפתרון סגור וידוע מראש.
2. מרחב רגשי – משמעות שנרקמת מתוך הרגשות המתעוררים סביב הלמידה או בהיבטים הרגשיים שקשורים ללמידה: תחושת מסוגלות אישית, מוטיבציה, אוטונומיה, התמודדות עם קשיים/אתגרים.
3. מרחב הרוח –  משמעות שמתבססת על אמונות, התייחסות לשאלות המשמעותיות של קיומנו – מה אופי המציאות והקיום? מה התכלית והמשמעות שלנו? באמצעות תשובות אלו מבנה האדם את תובנותיו לגבי המציאות.
4. מרחב היחסים – אני חלק מ… משפיע על… מושפע מ… . הדיבור עם האחר נתפס כמדיום שבאמצעותו מנכיח האדם את אנושיותו, בורא את עולמו, מגדיר את זהותו ומנהיג את חייו (אלוני 2008).
5. מרחב הגוף – הגוף יוצר משמעות. הצורך  של האדם באוכל,  בשינה, בישיבה נוחה, במגע.

קישור לקובץ המקורי